יום שישי, 2 בספטמבר 2011

אכילה ריגשית, איך מתמודדים ?


לחץ יכול לגרום לבולמוסי אכילה, אשר משבשים את יכולתנו לשמור על אכילה מאוזנת ובריאה. הנה כמה דרכים להילחם בכך!

מי מאיתנו לא עבר את זה לפחות פעם בחייו? ריב נוראי עם חבר או חברה, שיחה עם הבוס שהוציאה אותנו מאיזון, או סתם יום שכלום לא מסתדר בו. יש מי שסיטואציות שכאלה שולחות אותו היישר אל מקרר הגלידה בפיצוציה הקרובה או אפילו אל ארונות המטבח שמכילים וופלות מלפני שבועיים. אכילה שכזו הינה אכילה רגשית, והיא אינה קשורה כלל למנגנון רעב ושובע, וגרוע מכך, אכילה שכזו עלולה לשבש לנו את תוכניות הדיאטה או את השמירה על אכילה מאוזנת.
חוקרים מאוניברסיטת "לידס" בבריטניה, אשר עקבו אחר הרגלי האכילה של נשים עובדות, מצאו שנשים שחווות לחצים בעבודה, נוטות לאכול פחות ירקות ויותר חטיפים ומזונות משמינים לאורך היום. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבזמן לחץ, הגוף מייצר ביתר הורמון לחץ שנקרא קורטיזול.
קורטיזול הינו הורמון סטרואידי המופרש בגוף במצבי לחץ. תפקידו לעלות את רמות הגלוקוז, ולסייע במטבוליזים של שומנים, פחמימות וחלבונים. כחלק מתפקידו להעלות את רמות הסוכר בדם, קורטיזול בעצם מעורר את החשק לאכילת מזון עתיר קלוריות.
אז מה עושים עם זה?
למרות מירב המאמצים, לפעמים קשה לנו מאוד לשלוט ולווסת אכילה ריגשית, ועכשיו אנחנו גם יכולים להבין למה. נכון, על מנת להתגבר על הלחץ בחיי היומיום יש לחפש דרכים להירגע, אם בחדר כושר ואם על ידי תרגולי נשימה, אבל מה אם כל אלו לא עוזרים ובכל זאת אנו מוצאים את עצמנו שוב מול המקרר?
במקרה ואחרי כל מאמצינו וכל יכולת השליטה שהפעלנו בכל זאת אנו מוצאים את עצמנו חוזרים בחזרה לאותה התבנית של אכילה רגשית בלתי נשלטת, ישנם מספר כלים בהם אפשר להשתמש על מנת להשתלט על האכילה הלא מבוקרת הזו:




עיבדו בסביבה שקטה או השתמשו באטמי אוזניים- חוקרים מאוניברסיטת פנסלבניה שבארה"ב מצאו הבדל בין נשים אשר הצליחו לסנן את רעשי הסביבה בזמן מבחן לבין אלו שלא הצליחו לסנן את הרעש הסביבתי. אלו שלא הצליחו לסנן את הרעש מהסביבה אכלו כמות כפולה של קלוריות לאחר המבחן.




אל תוציאו שום מזון באופן מוחלט מהתפריט- אנשים רבים אשר מנסים לרדת במשקל מוצאים פריטי מזון מסוימים מהתפריט היומי באופן מוחלט. התוצאה היא לרוב שאנשים אלו מוצאים נחמה במזון שממנו הם נמנעים דווקא בזמן לחצים נפשיים, ואז הצריכה שלו יוצאת משליטה.
השתדלו לא להימנע משום מזון, גם לא ממתקים וחטיפים. מותר לאכול הכל במידה, כל עוד שומרים על מסגרת יומית של קלוריות אשר מאפשרת ירידה או שמירה על המשקל.




לימדו לזהות את רגעי המשבר- כאשר אנו יודעים מתי אנו נוטים להישבר ומתי אנו נוטים לוותר לעצמנו, יותר קל לנו לזהות את הנפילה העתידה לבוא ולהימנע ממנה. במקרה בו אנו מזהים סיטואציה שגורמת לנו ללחץ, ואנו יודעים שלאחר מכן הנטייה הטבעית היא לחפש מזון כגורם מנחם, אנו יכולים פשוט לבחור להתרחק מהמקרר או המטבח. צאו לטיול בשכונה, קחו את הכלב להליכה בפארק הקרוב. סביר להניח שעד שתחזרו הביתה, תשכחו מהגורם המלחיץ או לפחות תצליחו לעכל אותו ולהתמודד מולו מבלי להשתמש באוכל כגורם מרגיע.





ציידו את הבית במזון בריאות דל קלוריות והיפטרו מהשטויות שמכשילות אתכם בדרך- אם בכל זאת אינכם מצליחים להתמודד עם סיטואציות מלחיצות, ואם אתם מוצאים את עצמכם חוזרים שוב ושוב לאותם ההרגלים אשר גורמים לכם לצאת מהמסגרת, שדרגו את המוצרים בבית- היפטרו מכל מוצר מזון שעלול להוות מכשלה כמו שוקולדים וחטיפים למינהם, ובמקומם ציידו את הבית בחטיפים בריאים ודלי קלוריות כמו: חטיפי גרנולה דלי קלוריות, שוקולדים מופחתי קלוריות, שקיות צ'יפס תפוחי עץ אפוים והמון ירקות ופירות.


תגובה 1:

  1. כתבה חשובה מאוד הנותנת ערך רב.
    חשוב לזכור שצריך לנתק את האוכל מהעצבים - כל אחד מסוגל בקלות לפתור את מצבי הרוח עם אוכל. כדאי לנתק את הרגש מהאוכל. נכון שקל להגיד אך קשה לעשות. מה עושים? חושבים על סוג של פעולה שיכולה לבוא במקום, כמו לשבת עם חבר כדי לדבר על הבעיה, לסגור את דלת החדר ולקרוא ספר, לצאת לטיול רגלי בים או כל דבר אחר שיעלה על דעתכם אך מרחיק אתכם מאכילה לא מבוקרת - כך גם האכילה הרגשית תיפסק וגם נרגיש טוב יותר.

    השבמחק